יק"א

בנקאי ונדבן יהודי. נולד במינכן למשפחה גרמנית עתירת נכסים ועבר בצעירותו לפריז. את הונו עשה מסלילת מסילות ברזל ברוסיה, אוסטריה ותורכיה, וכבר בשנת 1873 תרם כמיליון פרנק לארגון "כל ישראל חברים" (כי"ח) עבור רשת בתי הספר של הארגון.

בשנת 1888 ניסה להקים בתי ספר שנועדו ללמד את יהודי רוסיה חקלאות, אך מפעלו נכשל. בעקבות הכישלון הקים קרן על שמו בניו יורק במטרה לסייע ביישוב יהודים מאירופה ואסיה באמריקה הצפונית והדרומית.

בשנת 1891 ייסד בבריטניה את החברה להתיישבות יהודית - יק"א . תחילה ריכז את פעילותו באזורי הספר בארגנטינה ובהמשך פעל גם בברזיל, ארה"ב, קנדה ובירוביג'אן, אך הצלחתו הייתה מוגבלת.

על אף הסתייגותו מפעולות התיישבות בארץ ישראל תחת השלטון התורכי, תמך החל משנת 1896 באיכרי המושבות הראשונות. בשנת 1899 העביר הברון אדמונד דה רוטשילד את ניהול המושבות לאחריות יק"א, שבנוסף רכשה את אדמת סג'רה במטרה להקים במקום חוות לימוד חקלאית. הברון הירש סייע בהקמת מושבות הגליל התחתון ופעל לבניית מפעלים כלכליים במושבות הוותיקות.

במהלך חייו תרם הברון הירש יותר מ-100 מיליון דולר למטרות שונות בעולם היהודי. לאחר מותו המשיכה רעייתו קלרה במפעלו.

נדבן ומומחה לאמנות, בן למשפחת בנקאים יהודיים ששורשיה בגרמניה. נולד בצרפת ונודע לימים בתמיכתו ברעיון ישוב הארץ. עזרתו הכספית למימוש רעיונות אלה זיכוהו בכינויים "הנדיב הידוע" ו"בונה ארץ ישראל המודרנית". התעניינותו בפתרון בעיית היהודים החלה באמצע שנות ה-70 של המאה ה-19, בהשפעת מחזה של אלכסנדר דומא שעסק בשיבת היהודים למולדתם. אולם פעילותו למען ההתיישבות בארץ ישראל החלה למעשה רק לאחר פנייתו של הרב שמואל מוהליבר, הרב הראשי לצרפת צדוק הכהן, קרל נטר מייסד מקווה ישראל ואחרים, שפעלו באותן שנים להקמת המושבות הראשונות בארץ.

תמיכתו הכספית במושבות בין השנים 1900-1882, סייעה רבות להתבססותן של זכרון יעקב, ראשון לציון וגדרה, ולהקמתן של עקרון, ראש פינה ומושבות נוספות. תחילה פעל בעילום שם, אך מאוחר יותר התפרסמה פעילותו ברבים. בשנת 1900 העביר את הטיפול במושבותיו לחברת יק"א של הברון הירש, אך לאחר הפסקת פעילותה של חברה זאת, ייסד בשנת 1924 את פיק"א והפקיד את ניהולה בידי בנו ג'יימס. כל אותן שנים המשיך להיות גורם פעיל בניהול מפעל ההתיישבות בארץ, באמצעות שליחים ופקידים מטעמו. על רקע זה נוצרו לעתים מתחים ועימותים עם האיכרים במושבות. במהלך אותן שנים הקים ותמך גם במפעלים ופרויקטים שונים בהם יקבים בראשון לציון וזכרון יעקב, טחנות קמח בחיפה, בית ספר חקלאי תחנת הכוח בנהריים ועוד. ביקורו הראשון של הברון רוטשילד בארץ היה בשנת 1887 ומאז ביקר בה עוד ארבע פעמים. עצמותיו נטמנו על פי צוואתו באחוזת "רמת הנדיב" בזכרון יעקב.

הברון מוריס הירש - שנחשב לאחד מעשירי אירופה, אם לא העשיר שבהם, התעורר לפעולה למען היהודים הסובלים והנודדים ממזרח אירופה. הוא הקים חברה בשם יק"א (חברה להתיישבות היהודים) בעלת הון עתק, לשם יישובם של היהודים פליטי רוסיה, בארצות אמריקה ובעיקר בארגנטינה. בשנת 1896 נפטר הברון הירש והוריש רכוש עצום לחברת יק"א.

הברון רוטשילד היה מעוניין שחברה זו תיכנס לפעולה נרחבת בארץ-ישראל. בראשית 1900 הוא הגיע להסכם עם חברת יק"א, לפיו הוא מעביר לה את ניהול המושבות בארץ-ישראל. במסגרתה הוקמה מועצה פלשתינאית בראשותו, והוא העמיד לרשותה סכום של 15 מיליון פראנק זהב, כדי שהחברה תמשיך בפעולות ההתיישבות. פקידות הברון בוטלה.

חברת יק"א ניהלה את העניינים על בסיס כלכלי בלבד, מעתה חדלו המושבות לחיות "על חשבון הברון". האיכרים כפרטים והמושבות כציבור היו חייבים לנהל את ענייניהם בחסכנות, בחריצות ובתבונה. הם נאלצו מעתה לעמוד על רגליהם שלהם. המושבות הגיעו ל"בגרות".

חברת יק"א הרחיבה את הישוב, ע"י הקמת מושבות חדשות והגשת עזרה כלכלית נרחבת למושבות הקיימות, כשהברון עצמו מושך בחוטים מאחורי הקלעים. חששותיהם החמורים של האיכרים ו"חובבי ציון", מהעברת ניהול המושבות ליק"א, נתבדו חיש מהר. להיפך - באה תקופת תנופה והתבססות. חברת יק"א פעלה עד שנת 1923 (תרפ"ג). באותה שנה הכריז הברון על הקמת חברת פיק"א (תוספת פ' - פלשתינה), שתפעל בארץ-ישראל במקום יק"א ושתמשיך את פעולותיה ברחבי העולם. בראש החברה הועמד בנו ג'יימס.

מפעלו של הברון הירש בעולם ובמיוחד בארגנטינה - נכשל כישלון חרוץ. רק מה שנעשה בארץ-ישראל נשא פרי. לאחר שנים רבות הסביר זאת דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת-ישראל כך:

"למפעלו של הברון הירש לא הייתה כל אחיזה בנפשו וברצונו ההיסטורי של העם היהודי, בשעה שמפעלו של רוטשילד ינק כולו ממעיין הכיסופים המשיחיים של האומה העברית, לגאולה במולדת העתיקה".

בשנים האחרונות יק"א מרכזת את פעילותה בפיתוח האזורים הפריפריאליים בגליל ובנגב. יק"א תומכת בפרויקטים חדשניים בתחומי החינוך, החקלאות והתיירות, באוכלוסייה הכפרית. הסיוע בחקלאות ובתיירות, מייחד את יק"א ונובע מהחשיבות שיש לענפים אלה כמקור הכנסה ותעסוקה עיקריים בגליל ובנגב.

משרדה הראשי של החברה נמצא בלונדון והמשרד בישראל ממוקם ברעננה. יק"א מנוהלת ע"י מועצה המורכבת מ 12 חברים מאירופה, ארה"ב וישראל ובראשה מכהן נשיא.